(c) כל הזכויות שמורות ליעל שדה

טיפול פסיכודינאמי

 

טיפול המבוסס על התפיסה כי דפוסי חשיבה, רגש ומערכות יחסים שטבועים בנו מינקות מכוונים ומעצבים את חיינו גם בהווה. דפוסים אלו משתחזרים לאורך השנים בסיטואציות שונות, לרבות בחדר הטיפולים. בטיפול פסיכודינאמי ניתן לזהות, להתבונן ולחשוב באופן מודע על האופן שבו אנחנו פועלים בעולם, לרוב באופן לא מודע, ומתוך כך לייצר שינוי.

מטרת הטיפול: בהשאלה מעולם הביולוגיה, כאשר אלמוג נפגע ונשבר, הוא עוצר את כל פעולות החיים שלו (רבייה וגדילה) על מנת שיוכל להצמיח את האבר שנפגע. רק כאשר חוזר לאיתנו הוא שב ומתרבה. 

לפי פרויד, מטרת הטיפול היא לאפשר לאדם לאהוב ולעבוד (1963,Erikson) ו-ויניקוט יוסיף גם לשחק (1971,Winnicott).

בדומה לאלמוג, כאשר יש שבר באדם יש צורך ראשית לטפל בשבר על מנת שניתן יהיה להתפנות לפעולות החיים: לגדילה, להתפתחות ולשגשוג. 

למה לפנות? למה עכשיו? כי כואב, קשה, אולי נמאס? וכי התחושה (ואולי התקווה) היא שאפשר גם אחרת...

Erikson, E. H. (1963). Childhood and society (2nd ed). New York: Norton.

Winnicott, D. N. (1971). Playing and Reality. London: Tavistock.

רוצים לקרוא עוד על טיפול מזווית קוגנטיבית?  כנסו לרשומה בבלוג - רוצים שינוי

אבחון פסיכודיאגנוסטי

 
בקצרה: אבחון פסיכודיאגנוסטי משמש לרוב לצרכי התווית תוכנית טיפולית במקרים של אי-בהירות בנוגע לאבחנה או במצבים משפטיים (מסוגלות הורית, טענת אי-שפיות) בהם נדרשת החלטה בנוגע למצב נפשי. מדובר בבטרייה של טסטים שונים שאורכת כ-5 שעות בממוצע ומאפשרת הצצה למערך נפשו של האדם - אינטליגנציה, הגנות, מערכות יחסים משמעותיות, תפיסת מציאות ועוד. 

 

מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי? סוללה של מטלות שונות מתחומים שונים שבאמצעותה ניתנת האפשרות להעריך אספקטים שונים בנפשו של האדם - מה הם כוחותיו ויכולותיו הקוגניטיביים והנפשיים, האופן בו תופס, ממשיג וחושב על העולם, כיצד חווה מערכות יחסים עם אחרים משמעותיים, כמה מאפשר לעצמו להרגיש ולהראות רגשות. 

למה צריך אבחון? אבחון טוב הוא כזה שמצליח להתחקות אחר עולם פנימי, שמכיל בתוכו חלקים מודעים ולא מודעים של אותו אדם ובכך לצייר תמונה מקיפה של אישיותו. כך, שכאשר מוצג הדו"ח בפני המאובחן, המידע מוכר עבורו, גם אם לא בהכרח יכול היה לדווח עליו בע"פ קודם לכן.

 למה משמש האבחון? הפנייה לאבחון פסיכודיאגנוסטי נעשה מסיבות מגוונות. באופן כללי, באמצעות האבחון ניתן לסייע בהתווית תוכנית טיפולית/התנהגותית/שיקומית/חינוכית בהתאם למטרות שלשמן הופנה האדם לאבחון. 

 

למה עליי לצפות? ביצוע כל מטלות האבחון אורך כ-5 שעות בממוצע כאשר נהוג לבצעם בשתי פגישות נפרדות על מנת למנוע מצב של עייפות יתר. בנוסף, תערך פגישת הכרות ובו ילקחו חומרי רקע רלוונטיים. לאחר סיום כתיבת הדו"ח, תהליך שאורך כ-6 שבועות, תערך פגישה נוספת לצרכי מתן הדו"ח ומעבר משותף עליו.

טיפול ממוקד ביקורת עצמית

 

רובנו שואפים למצוינות.

בעידן שמקדש הישגים, הצלחות, ניצחונות ושיש בו את האמצעים הטכנולוגיים לשדר אותם לכולם, זה אך טבעי שנרצה להיות מוצלחים ויפים כמו החברים שלנו בפייסבוק, באינסטגרם ובסנאפצ'ט.

אבל איפה עובר הגבול בין לשאוף למצוינות, לרצות להיות טובים יותר (אולי אפילו הכי טובים) לבין להיות עסוק בכך באופן כה אינטנסיבי, כך שההנאה מההישגים אובדת, תחושת הערך העצמי נפגעת ומתעוררת חוויה של תקיעות וקיפאון בחיים?

מרבית האנשים עם ביקורת עצמית גבוהה מזדהים עם האמירה ש"אם אני לא אבקר את עצמי אני לא אשתפר" או "אם אני לא אבקר את עצמי אז אני עלול להתדרדר" מתוך תחושה שגויה שהביקורת תקדם מצוינות והצלחה. אבל ביקורת עצמית גבוהה לא רק שאינה מקדמת אותנו לעבר השגת מטרותינו, אלא שפעמים רבות היא עלולה גם לפגוע – כמה פעמים הבטחנו לעצמנו לעשות ספורט וכשלא ניצלנו את המנוי בחדר כושר אמרנו לעצמנו שאנחנו עצלנים או שמנים, רחמנא ליצלן, ובמקום ללכת לחדר הכושר ישבנו מול סדרת טלוויזיה ואכלנו עוד בורקס? כמה פעמים נכשלנו במבחן באוניברסיטה, קראנו לעצמנו טיפשים ובמבחן הבא שוב דחינו את הלימודים לרגע האחרון. אלו דוגמאות מינוריות שכל אחד חווה בגרסה כזו או אחרת אבל ישנם כאלו הסובלים במיוחד ממחשבות ביקורתיות.

מה בין ביקורת עצמית בונה לביקורת עצמית הורסת? וכיצד מוותרים על הביקורת העצמית הפוגענית, זו שמשפיעה לרעה על התנהגותנו, מבלי לוותר על השאיפה שלנו למצוינות?

בטיפול ננסה לענות על השאלות האלו ונעזר בכלים מעולם ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) על מנת להתמודד טוב יותר עם הביקורת, כך שבסופו של דבר היא תהפוך פחות דומיננטית ותאבד את השפעתה על התנהגותנו, הערך העצמי שלנו ועולמנו הרגשי.

רוצים לקרוא עוד על הפחד מכשלון?  כנסו לרשומה בבלוג - הפחד העמוק ביותר שלנו